1

לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק׃

Why do nations assemble, and peoples plot vain things;

2

יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד עַל־יְהֹוָה וְעַל־מְשִׁיחוֹ׃

kings of the earth take their stand, and regents intrigue together against the one anointed by GOD?

3

נְנַתְּקָה אֶת־מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃

“Let us break the cords of their yoke, shake off their ropes from us!”

4

יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג־לָמוֹ׃

The One who is enthroned in heaven laughs; my Sovereign mocks at them.

5

אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃

Then [God] speaks to them in anger, terrifying them with divine rage,

6

וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן הַר־קׇדְשִׁי׃

“But I have installed My king on Zion, My holy mountain!”

7

אֲסַפְּרָה אֶל־חֹק יְהֹוָה אָמַר־אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃

Let me tell of the decree: GOD said to me, “You are My son, I have fathered you this day.

8

שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָרֶץ׃

Ask it of Me, and I will make the nations your domain; your estate, the limits of the earth.

9

תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃

You can smash them with an iron mace, shatter them like potter’s ware.”

10

וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃

So now, O kings, be prudent; accept discipline, you rulers of the earth!

11

עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃

Serve GOD in awe; tremble with fright,

12

נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כׇּל־חוֹסֵי בוֹ׃ {פ}

pay homage in good faith, lest [God] be angered, and your way be doomed in the mere flash of divine anger. Happy are all who take refuge in [God].