1

לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי־קֹרַח׃

For the leader. A maskil of the Korahites.

2

כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל־אֲפִיקֵי־מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃

Like a hind crying for water, my soul cries for You, O God;

3

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃

my soul thirsts for God, the living God; O when will I come to appear before God!

4

הָיְתָה־לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃

My tears have been my food day and night; I am ever taunted with, “Where is your God?”

5

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד־בֵּית־אֱלֹהִים בְּקוֹל־רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג׃

When I think of this, I pour out my soul: how I walked with the crowd, moved with them, the festive throng, to the House of God with joyous shouts of praise.

6

מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃

Why so downcast, my soul, why disquieted within me? Have hope in God; I will yet give praise for God’s saving presence.

7

אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל־כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃

O my God, my soul is downcast; therefore I think of You in this land of Jordan and Hermon, in Mount Mizar,

8

תְּהוֹם־אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃

where deep calls to deep in the roar of Your cataracts; all Your breakers and billows have swept over me.

9

יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃

By day may GOD devote faithful care, so that at night a song may be with me: a prayer to the God of my life.

10

אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה־קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃

I say to God, my rock, “Why have You forgotten me, why must I walk in gloom, oppressed by my enemy?”

11

בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃

Crushing my bones, my foes revile me, taunting me always with, “Where is your God?”

12

מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃ {פ}

Why so downcast, my soul, why disquieted within me? Have hope in God; I will yet give praise, my ever-present help, my God.